החלטה
1.בפניי בקשת התובע (אשר תובע פיצוי בגין פגיעתו בתאונת דרכים), להורות לנתבעת (להלן: "המשיבה") לפרט את סעיף 11 לתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, המציין כי ברשות המשיבה דוחות חקירה ותקליטורים, לפרט את הפעולות אשר נעשו ע"י החוקר או החוקרים.
ב"כ המבקש מדגיש, שאין מדובר בבקשה להסרת החסיון, אלא רק בחובת הגילוי ובהיקפו.
ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה בטענו, כי בעצם פירוט פעולות החוקר, יש כדי לפגוע בהגנת המשיבה ולמנוע חשיפת האמת.
2.לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים החלטתי לעיין בחומר החסוי, בטרם אקבע באיזה פירוט, אם בכלל, תחוייב המשיבה. ואלה נימוקיי.
3.אין חולק שבמסגרת תצהיר גילוי מסמכים, חייב בעל דין לפרט את המסמכים שבידיו, אחד לאחד ואין די באזכורם באופן כללי, שכן הדיון האזרחי מתנהל, כיום, "בקלפים פתוחים". "מהות העיקרון של גילוי המסמכים והעיון בהם בשלב ההכנה למשפט היא חשיפת האמת. החתירה לאמת משרתת את אינטרס הצדדים לעשיית משפט צדק - ואת אינטרס הציבור לתקינות פעילותה של המערכת המשפטית". - רע"א 2498/07 - מקורות חברת מים בע"מ נ' אורה בר ואח' . (לא פורסם, ניתן ביום 27.6.07). גילוי מסמכים גם עשוי להביא לסיום מהיר יותר של הדיון המשפטי ויכול לסייע בהשגת הסדר פשרה בין הצדדים - רע"א 4249/98 - שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ. פ"ד נה(1), 515. עם זאת, מוסכם על הכל, שבאיזון בין השיקולים בניהול הליך משפטי, מחייבת חשיפת האמת, לעיתים, סטייה מעיקרון זה, ע"י מתן חסיון למסמכיו של צד זה או אחר.
בענייננו אין מחלוקת שמדובר במסמכים שנערכו לצורך הדיון המשפטי ולכן חל חסיון על תוכנם, אולם התובע מבקש לקבל פירוט, מהי מהות המסמכים, היינו – הפעולות שנעשו ע"י החוקר, כולל פירוט האנשים עמם שוחח ואותם הקליט וכיוצ"ב.
4.השאלה שיש לדון בה הינה, איפוא, מהו היקף החסיון על דו"ח חוקר שהוכן ע"י צד לצורך המשפט. האם הוא משתרע רק על תוכן פעולותיו של החוקר ו/או תוכן ממצאיו, או שהוא חל גם על פירוט הפעולות שבוצעו על ידו.
לשם מתן מענה לשאלה זו עלינו לבחון את מטרת החסיון על דוחות חקירה שנערכו ע"י צד לצורך הליך משפטי והאם עלול שיהא בפירוט המבוקש, כדי לפגוע במטרה זו.
5.אין חולק, שהמטרה המונחת בבסיס חסיון זה היא הרצון לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט, כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תחשף בפני יריבו –ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד כט(1) 171, 169; רע"א 6546/94 - בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי . פ"ד מט (4), 54. הטעמים לכלל החסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט, נקבעו, כידוע, ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516 (1995) ולאחרונה פורטו בהרחבה ברע"א 5806/06 - עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל ואח' נ' אורי שימקו ואח' . (לא פורסם, ניתן ביום 13.6.07). בין היתר נאמר שם (סעיף 8 לפסה"ד):
"הטעם לכלל זה נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו במשפט בלא הפרעה. במתח הקיים בין חובת הגילוי לצורך חשיפת האמת במשפט, לבין ההגנה על זכותו של בעל דין להיערך כראוי להציג את עמדתו במחלוקת עם יריבו בלא שיאלץ לחשוף את חומר ההכנה שהכין לצורך כך, גובר הערך האחרון. 'חיסיון מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו'... מטרת החיסיון היא לאפשר לאדם להכין עצמו למשפט בלא חשש שפרי עמלו לצורכי הכנת עמדתו ייחשף לעיניו של הצד השני... הערך המבקש לגונן על זכותו של אדם להכין את עמדתו לצורך התדיינות עם הצד שכנגד משתלב גם עם תפיסת ערך הפרטיות של האדם אשר קיבל מעמד חוקתי בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 7). חומר הכנה כאמור שייך לפרטיותו של האדם, ול'רשות היחיד' שלו במובן הרחב והכולל של מושג זה."
בדין הפנה ב"כ המשיבה לדברים שנאמרו, בענין זה, בהקשר לבירור תביעה בגין תאונת דרכים, ע"י כבוד השופט קלינג בת"א (תל-אביב-יפו) 1056/91 - אבי נתיב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ . פ"מ תשנ"ג חלק שלישי, 419, שם נאמר:
"יש חשיבות רבה לכך, כי התובע לא יידע את תוכן הדו"ח בהעידו על מגבלותיו. לחשיפת שקריו בעניין זה השלכה על מהימנותו, כאשר על בית המשפט לבחון טענותיו ועדותו לגבי מגבלותיו הבאות לביטוי בחדרי חדרים, ואשר אינן נחשפות לעיני החוקרים מטעם הנתבעת.
בשקול בית המשפט כל אלה, עליו ליתן את הדעת גם על כך, שאין מדובר אך ורק בעשיית צדק בין בעלי הדין שלפניו, אלא גם על כך שפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מעיקים על כיסו של הציבור בכללו, המממן את הפרמיות הנגזרות מכלל הפיצויים המשולמים לנפגעי תאונות דרכים. כדי להגן על הציבור, מן הראוי להעמיד לרשות המבטחים כלים יעילים לחשיפת האמת בבית המשפט."
6.אמנם, הדברים נאמרו בנוגע לגילוי תוכן דו"ח החקירה ואילו בענייננו מבוקש רק גילוי פרטי הפעולות שנעשו ע"י החוקר, אולם גם גילוי הפעולות עלול, לעיתים, לפגוע במטרת החסיון. גילוי פעולות שערך חוקר, בעיקר (אך לא רק), בתיקי תביעות בגין נזקי גוף, אינו ענין טכני, אלא ענין מהותי, שכן עלול שגילוי פעולות חקירה מסויימות שערך החוקר, לצד שכנגד, יחבל במטרה לשמה ניתן החסיון. יש לזכור שפעולות חקירה של חוקר נעשות, דרך, כלל, בסביבתו הקרובה של התובע, כך שיכול שאם התובע יידע אילו פעולות נעשו ע"י החוקר, יוכל גם לדעת, או לברר, מה "העלה החוקר בחכתו".
לפיכך, ככל שיש בפירוט פעולות החוקר, כדי ליתן בידי הצד שכנגד כלים לגילוי תוכן הדו"ח, או אף מקצת מתוכנו, יש להחיל חסיון גם על פירוט הפעולות.
7.באשר לתהליך אשר בסופו יחליט בימ"ש בנגע לחסיון, אציין כי, דרך כלל, ראוי שביהמ"ש יעיין (ככל שהצד המבקש הסרת החסיון לא יתנגד לכך), במסמכים לגביהם נטען לחסיון, במטרה להחיל את החסיון רק על מסמכים אשר, אמנם, באיזון בין האינטרסים המתנגשים, ראוי להחילו עליהם. לענין זה ראו גם: רע"א 2498/07 - מקורות חברת מים בע"מ נ' אורה בר ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 27.6.07).
לפיכך וככל שלא תבוא התנגדות מטעם ב"כ התובע, אעיין במסמכים לגביהם ניתן חסיון, בטרם אחליט איזה פירוט, אם בכלל, אחייב את המשיבה ליתן לגביהם. עיון זה ייערך בישיבת קדם המשפט הקרובה, הקבועה ליום 3.1.2010.
ניתנה היום, ל' כסלו תש"ע, 17 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.